פאדג' בראוניס משובחים ולא מתוקים מדי

כשהתחלתי את הבלוג, אחד מהמגיבים כתב לי שהוא מקווה שלא יימאס לי אחרי  3-4 חודשים, כמו שקורה להרבה בלוגרים אחרים.

אז מסתבר שהוא לא היה רחוק מהאמת. לא שנמאס לי לכתוב, אבל היו כמה דברים אחרים שעניינו אותי יותר (מקווה שאסיים ואוכל לפרסם בקרוב, זה קשור גם לאוכל ולאינטרנט).

כשאני רוצה להכין משהו שטרם התבייתתי על המתכון האולטימטיבי להכנתו, אני מתחיל בחיפוש באינטרנט ובספרים שיש לי.

יש לי עדיפות לאינטרנט, כי בהרבה מקרים יש תגובות גולשים, ולמרות שעל טעם וריח אין מה להתווכח – תגובות חיוביות בהחלט עוזרות, ועוד יותר תגובות שליליות שעוזרות להימנע ממתכונים רעים.

מתוך כל המתכונים שאני מוצא אני בודק את המשותף ואת ההבדלים. באילו חומרים משתמשים, מה היחסים בין כמויות החומרים. בעיקר לפי קבוצות – מוצקים, נוזלים, שומן מוצק בטמפרטורת החדר, שומן נוזלי, סוכרים, תבלינים, וכדומה.

ואז מתוך כל המידע שאספתי – או שאני הולך על המתכון שנראה המבטיח ביותר ועושה אותו בדיוק נמרץ, או שאני ממציא מתכון שלוקח את הטוב מכל מתכון, ומשנה קצת לפי הטעם שלי.

אז את מתכון הפאדג' בראוניס יצרתי בדרך השניה. התבססתי על מתכון של קרין גורן מתוך אתר חיים טוב, אבל קיצצתי את החמאה ב 20%, את הסוכר בשליש, והוספתי שוקולד מריר ב 20%.

אחרי כמה פעמים שחזרתי עליו ושיפרתי לטעמי, אני מרשה לעצמי להמליץ לכם על הגרסה שלי.

חומרה:

• תבנית קטנה עד בינונית 20*28 ס"מ – מרוחה בחמאה ומפודרת בקקאו.
  
• באן-מרי (קערה גדולה המונחת על סיר עם מעט מים רותחים בתחתיתו, על אש קטנה, ושהמים לא יגעו בקערה)
• מיקסר + קערת מיקסר
• קערה לחומרים היבשים + מסננת ניפוי
• תנור
• משקל מטבח (למי שעדיין אין, ורוצה לדעת איזה נפח זה בכוסות, כתבתי על זה בפוסט קודם)

תוכנה:

• 300 גרם שוקולד מריר – זה עיקר הטעם, אז משובח שווה את ההשקעה.
  (אפשר לזרוק פנימה גם שורה של שוקולד חלב :)
• 200 גרם חמאה (לא מלוחה)
• 4 ביצים בטמפרטורת החדר (אפשר לקחת ביצים מהמקרר ולהניח בקערה מלאה במים חמים מאד מהברז למשך 10 דקות)
  
• 200 גרם סוכר לבן
  
• 60 גרם קקאו
• 150 גרם קמח לבן רגיל
• 1/2 (חצי) כפית מלח (חובה, זה לא מוסיף מליחות ביחס כזה, זה כן משפר משמעותית את הטעם)
• 200 גרם אגוזי מלך (אם בא לכם להשקיע, קלו אותם קצת על מחבת לפני ההוספה לתערובת).

אלגוריתם:

1. מחממים את התנור ל 180 מעלות צלזיוס.
2. ממיסים את השוקולד והחמאה בבאן מרי.
   
   • אפשר להמיס במיקרו, אבל אחרי שפעם שרפתי את השוקולד בשיטה זו, אני מעדיף את השיטה העדינה והבטוחה של הבאן-מרי.
3. מקציפים במיקסר את הביצים והסוכר במשך כ- 5 דקות.
   
   • כן, אפשר להקציף גם עם החלמון. מן הסתם לא נגיע לקצף יציב כמו רק עם חלבון, אבל גם זה קצף.
4. בקערה מערבבים את כל החומרים היבשים שנותרו: קקאו, קמח, מלח
5. מקפלים את תערובת השוקולד לתוך הקצף.
   • אפשר לנסות לשמור על כמה שיותר נפח, זה קל בשלב הזה, אבל נראה אותכם שומרים על נפח אחרי השלב הבא…
6. מנפים את היבשים לתוך התערובת הרטובה, תוך קיפול. נסו שליש-שליש-שליש (להכניס בערך שליש מהיבשים – לקפל עד שהתערובת תהיה חלקה, ואז עוד שליש, לקפל, ואז שליש אחרון.
   
   • בשלב הזה, בכל הפעמים שניסיתי, תמיד ירד לי רוב הנפח של העסק. ניסיתי גם לשנות את הסדר, ולערבב את היבשים לתוך השוקולד לפני הקיפול עם הקצף – וזה לא עזר.

   הבראוניס יוצאים כל כך טעימים גם כשהם דחוסים, אז אחרי כמה נסיונות לשמור על הנפח ללא הצלחה – פשוט ויתרתי. החלטתי שעדיף לחסוך את המאמץ והזמן ופשוט לערבב. אם תצליחו להכניס יותר אויר – סבבה, לא תצליחו, גם סבבה.

7. מערבבים פנימה את אגוזי המלך
8. שופכים התערובת לתבנית, ומיישרים
   
9. לתנור לכ- 25 דקות, או פחות – קחו בחשבון שככל שתמשיכו לאפות, הבראוניס יתייבשו, ומה שמדהים בבראוניס האלה זה החלק האמצעי – הרך והפאדג'י.

אני בעד לאכול מייד, אבל את השאר כדאי לחתוך לקוביות ולשים במקרר בקופסאות. מאד קשה לחתוך את העוגה כשהיא קרה.
להגשה מהמקרר – אני ממליץ על 20 שניות במיקרו, כדי שהפאדג'יות תקום לתחיה – הבראוניס טעימים באותה מידה כפי שיצאו מהתנור.

בתיאבון!