גרנולה מייפל מפילה

מכירים את ההרגשה שיש משהו שאתם אוכלים כמעט כל יום, אתם אוהבים אותו והתרגלתם אליו, ופתאום אתם מגלים משהו יותר טוב? כבר לא נפיק את אותה הנאה מהדבר הישן. קשה לחזור אחורה אחרי ש"ראית את האור". משהו בטבע שלנו רוצה כל הזמן להשתדרג ולא מובן לנו איך פעם כל כך אהבנו את מה שאהבנו. אני חוויתי את זה עם קפה, שוקולד, גלידה, ומה לא. ולא רק באוכל – מכונית, מחשב, המכשיר הסלולרי, וכולי וכולי. זו התכונה האנושית המניעה את גלגלי הטכנולוגיה והכלכלה קדימה.

יום אחד אזלה מהמדפים הגרנולה החביבה עלי. ויוגורט בלי גרנולה הרי לא בא בחשבון. אז כך קרה שהיה לי מניע לנסות את מה שמזמן היה ברשימת הדברים שצריך לעשות. אחרי מחקר קצר הבנתי שאין הרבה מה לחקור, ההכנה די טריוויאלית וסובלנית לכמעט כל ווריאציה. כבר על הפעם הראשונה יצאה לי גרנולה ששינתה לי את הפרספקטיבה על גרנולה. מאז הכנתי כבר עוד גרנולה וניסיתי קומבינציות שונות. לא משנה מה שמתי – בשורה התחתונה – הגרנולה ההיא מהסופר כבר לא לא עושה לי את זה.

גרנולה היא תוצאה של בעיקר שיבולת שועל, ושלל תוספות שונות, שמיני אגוזים וגרעינים הם הפופולאריים, הטעימים והבריאים שבהם. את התערובת הטרום-אפייה עוטפים יפה באמולסיה של 40% שמן קנולה ו 60% נוזל מתוק כמו מייפל (אמיתי בלבד), דבש, או סילאן. אפשר גם תבלינים, קינמון, מוסקט, ועוד כאוות נפשכם. ואת הכל קולים בתנור עד שכל הבית מתמלא בריחות נפלאים.

מתכון לדוגמה:

לערבב בקערה גדולה:

  • 500 גרם שיבולת שועל (הגולמית, לא אינסטנט ולא אפויה)
  • 80 גרם גרעיני דלעת (טבעיים, לא קלויים. אני אפסיק לחזור על עצמי)
  • 80 גרם גרעיני חמניה
  • 40 גרם שבבי שקדים
  • 20 גרם שומשום מלא

לערבב בקערה קטנה:

  • 40 גרם שמן קנולה

עם

  • 60 גרם סירופ מייפל אמיתי

לטרוף טוב, ולערבב בתערובת היבשה עד שכולה מכוסה – ולהעביר לתבנית מספיק עמוקה שתוכלו לערבב בלי שיישפך לתנור.

את התערובת אופים ב 180 מעלות בתבנית רחבה ורצוי עמוקה, ומערבבים תוך כדי אפיה כל 5-6 דקות, על מנת שהאפייה תהיה אחידה, עד שהגרנולה משחימה. האפיה תיקח כחצי שעה, אם כי הזמן יכול להשתנות לפי מה ששמתם בפנים, ומספר הפעמים שפתחתם את התנור תוך כדי. כשמוציאים מהתנור התערובת תהיה עדיין לא פריכה

חכו שיתקרר. להוסיף:

  • 50 גר' צימוקים
  • 50 גר' פאפאיה מיובשת חתוכה לקוביות קטנות

בתאבון! (עם יוגורט שעשיתם בעצמיכם, מן הסתם)

לחדי העין, בתמונה יש קשיו שלא כללתי בהוראות. הסיבה היא שהוא השחים רבע שעה לפני השאר ונאלצתי לשלות אותו החוצה באמצע האפייה. החזרתי לגרנולה המוגמרת והוא השתלב מעולה, אבל למדתי לקח ואני לא משתמש בו יותר לגרנולה, אלא קולה ואוכל בנפרד (במיוחד נגה מחסלת אותו).

את מה שנשאר רצוי אחסן בכלי אטום. יחזיק טרי מספר שבועות, אבל אפילו אם תופס לחות – אין בעיה לשים בתנור לכמה דקות וייצא כמו חדש.

כמה תובנות על קליה מנסיונו של גיק:

גרנולה היא רק אחת מהדברים שכדאי לקלות. אפשר להפסיק לקנות פיצוחים קלויים, ולהתחיל לקנות אותם טריים ולקלות בבית. ככה יהיה לכם פיצוחים לאירוח ולנשנוש מתי שרק מתחשק. זה יוצא גם הרבה יותר טעים וגם יותר זול משמעותית מהקיוסק השכונתי.

  • בקליית אגוזים וגרעינים, קחו בחשבון שכל אגוז נאפה בקצב שונה. קשיו למשל יישרף לפני שהשקדים יהיו מוכנים, והכל יישרף הרבה לפני שבוטנים יהיו מוכנים. אז כדאי לשים ביחד רק דברים שנאפים תוך זמן דומה, או לחילופין תרסקו לחתיכות קטנות את מה שלוקח יותר זמן לאפות, ובכך הזמן שלו יתקצר.
  • כדי להמליח בקלייה אני ממיס מלח במעט מים חמים, ומערבב במה שאני רוצה לקלות. לא מצאתי דרך יותר טובה להדביק את המלח.
  • מומלץ מלח איכותי במיוחד, אם כבר.
  • בוטנים ממשיכים להשחים גם אחרי שמוציאים אותם מהתנור. אם תחכו לצבע המתאים ורק אז תוציאו מהתנור, אל תבואו בטענות..
  • אגוזים נהיים פריכים וטעימים רק אחרי שהם מתקררים. אם תטעמו ישר מהתנור, אז פרט לכווייה, האגוז ירגיש לכם קצת רך.
  • ממש לא כדאי לאפות פירות מיובשים, כמו צימוקים, תאנים, פפאיה, אננס, וכדומה. אלא אם כן אתם אוהבים לאכול אבנים. את התוספות הללו מוסיפים אחר כך, כאשר הגרנולה התקררה. (למה לא הסבירו את זה ליצרני גרנולה התעשייתית??)
  • אחסון: החומרים לפני האפייה יכולים להחזיק בערך חצי שנה מחוץ למקרר, שנה במקרר. קלויים מחזיקים מעמד יותר זמן, אם כי הם צוברים לחות ונעשים פחות טעימים. מה שאפשר לתקן בעזרת קלייה קצרה נוספת.

הסיבה לכך הם מזיקים. ולא כאלה שבמקרה ביקרו במזווה שלכם, אלא ממש ילידי המקום.  אם שאלתם את עצמיכם איך המזיקים נכנסו לתוך שקית סגורה… לא נעים לדעת, אבל גם באגוזים הטובים ביותר עלולים להיות ביצים של יצורים מעופפים שבחרו בהם לגידול הדור הבא. בשלב מסויים הביצים יחליטו לבקוע, ותולעים קטנות יתחילו לחצוב מנהרות באופן שפרנסי העיר תל אביב יוכלו רק להתקנא בו. אם נתקלתם בפירורים ואבק בתחתית שקיות של קטניות, דגנים ואגוזים – אתם בוודאי כבר יודעים למה אני מתכוון. על מנת למנוע מביצים כאלה לבקוע מומלץ לשמור את חומרי הגלם במקרר או במקפיא. ובכלי סגור, כדי לא לספוג ריחות ולחות. אחרי קלייה אפילו חלקית, הביצים מתות ולכן חומר הגלם ישרוד לתקופה מאד ארוכה גם מחוץ למקרר.

  • אגב אם אתם נתקלים בבוטנים עם טעם לוואי מגעיל, מדובר בפטריה רעילה. לזרוק. עושה לי בחילה רק להיזכר בטעם.
  • לגבי המחיר: נכון, זה יקר, לכן שווה להטריח את עצמיכם לדרום תל אביב או למקום אחר שמוכר במחירי סיטונאות, להצטייד ולחסוך כמה עשרות שקלים. אפשר להשיג גרנולה "גורמה", אבל היא באופן טבעי יקרה מהעלות של חומרי הגלם היקרים בעצמם. אני כנראה יותר קמצן מעצלן.
  • שיבולת שועל לא כדאי לקנות בסופר רגיל. לא לקנות אינסטנט או מוכנה. קנו בחנות טבע או בחנויות מתמחות.
  • לאלה שמוטרדים מכמות השומן שבאגוזים – מדובר בשומנים בריאים מאד, כמו אומגה 3 ושומנים לא רוויים. אז יחסית לאלטרנטיבה זה בסדר.
  • סרטון נחמד על הכנת גרנולה: http://www.youtube.com/watch?v=hrZuVhQZPMA
  • והשיר שלא הפסקתי לזמזם מתחילת הכתיבה, בתודה ליוני רכטר: "הכל קלוי" http://www.youtube.com/watch?v=DW63OYbm8IA
שלל טיפוסי של קניות בשוק לילנבלום, רח' החרוצים בתל אביב
מודעות פרסומת

6 תגובות

  1. תענוג בכל פעם מחדש לקרוא את הפוסטים שלך, משימות שנראו לי בלתי אפשריות כמו להכין גרנולה ולקלות פיצוחים פתאם נראות פשוטות להדהים.
    תמשיך לכתוב היתה תחושה שנעלמת להמון זמן

  2. אני מתה על גרנולה, במיוחד כשמדובר בגרנולה תוצרת בית. נראה מעולה!

    נטלי

  3. לי באופן אישי יש בעיה עם שמן קנולה, יש שמן חרצני ענבים שהוא בדיוק מתאים למטרה הזו. הוא נטול טעם לחלוטין לכן לא משפיע על טעם התוצר הסופי. אפשר להשיג בארץ בחנויות המתמחות במוצרי מזון יחודיים . היתה תקופה שאפילו ברשת השופרסל אפשר היה למצוא אותו.

  4. שלום גיק,

    נחמד לגלות את הבלוג.

    בתור מכין גרנולה וותיק, אני רוצה לספר לך על עיקרון שאני משתמש בו בעוד סוגי בישולים: להכניס את המרכיבים בשלבים לפי זמן הבישול/אפיה הרצוי לכל מרכיב – בגרנולה אני מתחיל רק עם שיבולת השועל והנוזלים, בהמשך מוסיף את האגוזים והגרעינים ובסוף את הפירות המיובשים. כך מובטח שהאגוזים והגרעינים לא ישרפו או יקלו יותר מדי וגם ישמרו על ערכם התזונתי.

    בדומה בפיצה – אני מוסיף את הגבינה לקראת הסוף, בתבשילי בשר – את הירקות , במרק – את עשבי בתיבול וכולי

  5. וואו, זה נראה מצויין. תודה גיק!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: